#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רצח. מדוע נכתב אם לא שכב ברישא והא בעינן הן קודם ללאו? 	"כתבו התוס' (ד""ה בשלמא) דאם לא שכב חשוב הן שמה שאנו רוצים שתעשה חשוב הן, ואם שכב תפסיד וזהו לאו <sup>קי</sup>. והתו""י כתבו דאע""ג דהוי לאו קודם להן הא אמרינן מהכא פותחים בזכות תחילה.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קי.  והרשב""א  (ד""ה הנקי)  כתב שהר""ח תירץ דהכי פירושא דקראי אם לא שכב איש אותך תחת אישך, כלומר תשארי תחת אישך, ואם לא שכב איש אותך מבלעדי אישך הנקי, והרי זה כתנאי בני גד דאם יעברו ישארו באחוזתם ואם לא יעברו יטלוה מהם עכ""ד. ובמגיה שם כתב שזו גם כוונת התוס'.</span>"	קידושין תוס' סב. 		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רצט. מדוע נאמר 1) ואם לא יתחטא וגו' לא יטהר 2) וחטאו ביום השביעי? 	"1) לר""מ לומר שאם לא יזה בשלישי ובשביעי לא יטהר <sup>קיא</sup>. לר' חנינא איצטריך דסד""א מצות הזאה בשלישי ובשביעי והיכא דעבד בחד מינייהו עבד, קמ""ל.<br>2) דסד""א שצריך הזאת שלישי ושביעי לקדשים אבל לתרומה<br>תספיק הזאה אחת, קמ""ל.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קיא.  והרשב""א  (ד""ה בשלמא)  כתב בשם הרמב""ן דגם לר""מ איצטריך ללימוד דר' חנינא דהא באיסורא גרידא דלית ביה ממונא אית ליה לר""מ מכלל לאו אתה שומע הן.</span>"	קידושין סב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ש. מה הדין אם הזה ביום השלישי וביום השמיני או ביום הרביעי וביום השמיני ומדוע? 	ביום השלישי וביום השמיני פסול, ביום הרביעי וביום השמיני כשר. דכל מה שמשהה הזהה ראשונה אין בכך כלום ובלבד שלא ירבה ושלא ימעיט בימים שבין הזאה להזאה.	קידושין סב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שא. פרט את כל הסיבות שהאומר לשפחתו הרי את מקודשת לי לאחר שתשתחררי אינה מקודשת? 	"דהוה ליה דבר שלא בא לעולם ועכשו אין בידו לקדשה. ואף שבידו לשחררה אבל מעיקרא בהמה והשתא דעת אחרת הלכך חשיב מחוסר מעשה. וכן לא בידו לקדשה שמא לא תתרצה בקידושין. כתבו התוס' (ד""ה אלא) שלמ""ד עבד חייב בקבלת מצות לאחר שחרור גם מי יימר דמזדקקי לה תלתא וא""כ אינו בידו."	קידושין סב ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שב. אמר פירות ערוגה זו מחוברת יהיו תרומה על פירות ערוגה זו תלושים לכשיביאו שליש ויתלשו והביאו שליש ונתלשו. האם דבריו<br>קיימים ומדוע? 	"לת""ק אין דבריו קיימים דס""ל אין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם. לראב""י דבריו קיימים דס""ל אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם. אמר רבה לא א""ר אליעזר בן יעקב אלא בשחת דמינכר וחשוב הוא אבל באגם שאינה אלא צמחים רכים לא כיון דלא חשיב לא חייל עליה שם תרומה למפרע. רב יוסף אמר אפילו באגם. איכא דאמרי אמר רבה לא אמר ר' אליעזר בן יעקב אלא בשחת דבי כיבשא שדה שדייה במי גשמים אבל בשחת דבי שקיא שצריכה להשקות לא אמר דעבידא דפסידא כי לא משקה לה כדמיבעי לה הלכך כמי שלא באה לעולם כלל הוא. ורב יוסף אמר אפילו בשחת דבי שקיא הואיל והגיע לכלל שחת."	קידושין סב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שג. האם להלכה אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ומדוע? 	"רש""י (ד""ה כמאן) כתב וכדרבי אליעזר בן יעקב [דאמר אדם מקנה דשלב""ל] קי""ל דמשנתו קב ונקי. והתוס' (ד""ה ואמר) כתבו שהלכה שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם דנחלקו בכך רב נחמן ורב הונא והלכה כרב נחמן בדיני והוא ס""ל דאין מקנה."	קידושין סב: ותוס'		
